בשנת 1947 נישאה שרי מטג'י לצ'נדריקה פרסאד שריווסטבה, פקיד בכיר בשירות הציבורי ההודי, שמילא קריירה מרשימה, החל מתפקידו כמזכיר אישי של ראש ממשלת הודו המנוח, לאל בהדור שסטרי, ועד ארבע כהונות רצופות כמזכ"ל הארגון הימי הבינלאומי של האו"ם. לשניים נולדו שתי בנות. במהלך תקופה זו, בזמן שגידלה את בנותיה ותמכה בקריירה המרשימה של בעלה, המשיכה שרי מטג'י לגלות עניין נדיב בעולם סביבה. היא פגשה אנשים ממגוון רחב של מדינות, תרבויות, רמות הכנסה ורקעים, והתייחסה אליהם בכבוד אמיתי. בין אם שוחחה על ענייני מדינה עם מנהיגים חשובים ובין אם דנה בבעיות משפחתיות עם נהג מונית, היא תמיד הייתה פתוחה להקשיב ולהבין. היא התנגדה לדעות קדומות, העניקה הגנה לנזקקים, עסקה בפעילות צדקה, עודדה תרבות באמצעות מוזיקה וסרטים, עיבדה את האדמה וניהלה בית עמוס. היא הייתה רעיה, אם ואחות אוהבת, ולבסוף הפכה גם לסבתא.

לאורך הזמן העמיקה שרי מטג'י את ההבנה של טבע האדם, תוך שהיא מתמקדת בדרכים הטובות ביותר לסייע לבני אדם לממש את הפוטנציאל הגבוה ביותר שלהם. היא הגיעה להבנה ששינוי כזה יכול להתרחש רק באמצעות תהליך ההגשמה העצמית, שהוא הפעלה של אנרגיה עדינה מובנית (הנקראת קונדליני) הנמצאת בכל אחד מאיתנו. התעוררות אנרגיה זו הייתה חוויה שהיא עברה בעצמה, לפני שהקדישה את חייה לשתף אותה עם אחרים.

ב-5 במאי 1970 החלה שרי מטג'י את עבודתה הרוחנית. בגיל 47 היא מצאה דרך ופיתחה שיטה להעניק מימוש עצמי לקבוצות גדולות של אנשים. היא שאפה להציע חוויה אותנטית שאנשים יוכלו להשתמש בה כדי לשנות ולהבריא את עצמם. בניגוד למה שמכונה "גורואים" רבים שניצלו אנשים שחיפשו ידע רוחני, שרי מטג'י רצתה להעצים את המחפש עצמו באמצעות ידע זה. היא גינתה את כל הגורואים המזויפים הללו ובמהלך חייה הזהירה ללא הרף מפני שיטות רוחניות מזויפות ומזיקות.

כשבעלה מונה למזכ"ל הארגון הימי של האו"ם, עברה שרי מטג'י עמו ללונדון והחלה את עבודתה הרוחנית עם קבוצה קטנה של אנשים. היא ערכה סיורים ברחבי הממלכה המאוחדת, העבירה הרצאות והעניקה את חוויית ההגשמה העצמית. שרי מטג'י מעולם לא דרשה תשלום עבור תוכניות אלה, מתוך אמונה שההתעוררות של האנרגיה הרוחנית הרדומה הקיימת בכל אדם היא זכות מולדת, ולכן לא ניתן לשלם עליה. ככל שהאנשים סביבה הכירו בתכונותיה הרוחניות והאימהיות יוצאות הדופן, היא זכתה במהרה בכינוי הכבוד "שרי מטג'י", שמשמעותו "אם מוערכת".

שיטת המדיטציה באמצעות הגשמה עצמית שפותחה על ידי שרי מטג'י נקראה סהג'ה יוגה. לאורך שנות ה-80, שרי מטג'י סיירה באירופה, אוסטרליה וצפון אמריקה ללא הפסקה וללא לאות, ולימדה את השיטה הזו ללא תשלום לכל מי שהתעניין. בשנות ה-90 התרחבו מסעותיה לדרום אמריקה, אפריקה, רוסיה, מזרח אירופה, אסיה ואזור האוקייאנוס השקט.

מוסדות ברחבי העולם העניקו לשרי מטג'י פרסי כבוד ודוקטורטים לשם כבוד. בשנת 1995 היא נשאה דברים בכנס העולמי הרביעי לנשים בבייג'ין. בשנת 1997, במהלך אירוע בהיכל רויאל אלברט בלונדון, דיבר קלאס נובל על מועמדותה לפרס נובל לשלום. נובל, שהיה מעריץ גדול של שרי מטג'י ושיטת סהג'ה יוגה, כינה אותה "מקור תקווה לאנושות" ו"נקודת ייחוס לקביעת הטוב והרע".